סקירה ספרותית


הטרדות מיניות זהו נושא בוער בחברה שלנו. מידי יום אנו שומעים על עדויות רבות וסיפורים של נשים וגברים כאחד שחוו הטרדה מינית כל שהיא. האם ישנה עלייה דרסטית בשיעורי הדיווח על הטרדות מיניות בתקשורת הרחבה או שהתופעה נהיית יותר נפוצה? לפני כמה זמן יואב לימור וגלית גוטמן התנהגו לא כראוי בתכנית בוקר שלהם. בכתבה של לילה אודינייב שפורסמה (10.12.13) במאקו מסופר שהם שידרו יחד עם מנחת החדשות טלי מץ, יואב לימור המחנה לצידה של גוטמן אמר לאחר היציאה לפרסומות (הקהל בבית לא שמע את זה) שהיא לבושה כאילו יצאה עכשיו מ" מועדון סאדו מאזו" . לאחר מכן (שחזרו לשידור חי) גוטמן שאלה אותו אם היא יכולה לצטט את מה שאמר בזמן הפרסומות , היא לא חיכתה לתשובה וישר צוטטה את אשר אמר בפרסומות (שם). אפשר להבין שמשהו לא בסדר בהתבטאות שלהם וזה נחשב כמו הטרדה מינית.


פליטת הפה של גלית גוטמן מביכה את יואב לימור והעולם

זה היה נראה כמו עוד בוקר רגוע במשרד, אבל אז גלית גוטמן, מגישת תוכנית הבוקר של קשת, החליטה שלא לחסוך מהצופים מה חשב הקולגה יואב לימור על בגדי המבזקנית טלי מץ. לימור סיפר לגוטמן בהפסקת הפרסומות ובסוד, שמץ נראית "כאילו היא יצאה עכשיו ממועדון סאדו מאזו", גוטמן מצידה, לא התאפקה וחשפה את דבריו בשידור חי.

הסרטון :






אסי עזר אשר גם התבטא בתקשורת בצורה לא יפה בתכנית הראליטי "הכוכב הבא" כאשר אמר דברים אשר עסקו בשיח בעל קונוטציה מינית . עזר בחר להעביר מסר בטלוויזיה לא חינוכי ולא מוסרי. אסי עזר הוא מנחה טלוויזיה אשר הנחה תכניות ריאילטי בז'אנרים שונים ונחשב ידוען. אסי אשר הנחה את התכנית ראליטי הכוכב הבא עם רותם סלע הואשם בדברים אשר אמר בפריים טיים על ההומוסקסואלים - נטיות מיניות. פעם כל הנושא הזה של קהילת הלהט''ב לא היה בא לידי ביטוי בתקשורת בכלל, לא היה נפוץ כמו שהוא היום. אנשים פחדו להגיד שהם הומואים, לסביות וכו. היום בעקבות התופעה התקשורתית שמביאה לגיטימציה ואפשרות לעודד את אותם אנשים, שזה בסדר ולא צריך להתבייש. בכתבה "תלונות נגד אסי עזר: 'אם היה סטרייט זו הייתה הטרדה מינית'" שפורסמה בגלובוס על ידי לי-אור אברבר (6.12.15) מסופר שהגיעו תלונות לנציג הציבור של הרשות השנייה נגד אסי עזר בעקבות השידור שהיה בכוכב הבא.




תלונות נגד אסי עזר: "אם היה סטרייט זו הייתה הטרדה מינית"

לפחות 8 תלונות הגיעו כבר בשעות הבוקר (א') ל נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה נגד , מנחה התוכנית " לאירוויזיון". מדובר בזרם גבוה יחסית של תלונות סביב נושא אחד ובזמן קצר מהשידור. התלונות כולן עסקו בשיח בעל קונוטציה מינית לכאורה שעזר השמיע בתוכנית של זכיינית ערוץ 2 קשת המיועדת לצפייה משפחתית.


מצד אחד, עזר הוא הומו מוצהר בטח שלא מתבייש בזה ומנסה לעלות לתודעה הציבורית את הנושא השוויון של הקהילה, כלומר יש לו את הבמה ואפשרות לעודד את אותם אנשים ולהעביר מסר חשוב. מצד שני, בהתבטאויות והתנהגותו הבוטא הוא כביכול ממחיש בדיוק את כל הסטירוטאיפים של הקהילה, כביכול של אנשים ללא רסן מיני. כמו הדברים הבוטים ומינים שמוסבר בכתבה (אברבר,2015) שאמר לאומן דראג שהופיע בדמות של אישה כמו " תראי איזה ישבן השמלה עושה לו" או כלפי אחת המנחות "לך אין ישבן כזה" (שם). ילדים אשר שומעים את הערות המיניות המופנות בטבעיות כלפי הנשים וגברים חושבים שזה בסדר כביכול ואפילו יכולים לשאול את עצמם שאלות ותהיות בכלל בתחום המגדריות והמין שלהם ממש כמו תאוריית הלמידה והחיקוי.



במאמרן כותבות כהן ופרידמן (2000) על תאוריית הלמידה והחיקוי או במילים אחרות תאוריית הלמידה החברתית שפיתח אלברט בנדורה. לפיהן, התיאוריות עוסקת בתהליך החיקוי כלומר אדם לומד גם מניסיונם של אחרים ולא רק מניסיונותיו, וכן הוא רואה בחברה מודל לחיקוי. בנוסף ישנם סוגי חיזוק של אנשי הגישה ההתנהגותית (הביהביוריסטית), שני סוגים של חיזוקים: חיזוק/עונש הנצפה וחיזוק/ עונש עצמי על תאירויית הלמידה החברתית, הלמידה אינה רק תהליך חיצוני של קשרי גירוי-תגובה אלא גם תוצאה של שילוב התהליכים פנימיים-קוגניטיביים של הבנה ושל הסקת מסקנות. כלומר הילדים או כל בן אדם יכול לחקות את אסי עזר גם בדבריו וגם בהתנהגותו המינית והקיצונית (שם).




למידה : תיאוריית הלמידה החברתית

על תיאוריית הלמידה החברתית, שפיתח אלברט בנדורה, העוסקת בתהליך החיקוי.


כל אדם בפני עצמו צריך לקחת בחשבון כל מילה שיוצאת לו מהפה אפילו שיש חופש הביטוי אשר אומר שמותר להגיד מה שהוא רוצה אלא פוגע באנשים אחרים! בן אדם מפורסם אשר אומר דברים פוגעניים צריך לשקול פעמיים לפני שיוצאת לו מילה מהפה כלומר יש אנשים אשר מחקים אנשים מפורסמים ,ילדים , שמחקים את התנהגותו ויכולים לפרש את זה בדרכים שונות . לפי דבריו של אסי עזר זה נראה שהוא מתאמץ להיות נחשב מבחינת הסלב שלא חושב לפני שהוא עושה משהו , הוא מיצר פרובוקציות כדי להישאר מפורסם ושכל היום ידברו על מה שעשה? ומה אמר ? והנה זה הולך לו ,טוב מאוד . עזר אולי הומו וחושב שצריך להגיד את נטיותיו המיניות בפני כולם ולייצר דרמות בשידור חי ,לדבר בגסות ולנהל שיח בעל קונוטציה מינית זה בסדר . כל התנהלות שלו לגבי העניין הזה לא בסדר , כי הוא לא עשה את זה בפעם הראשונה ובטח לא יעשה את זה בפעם האחרונה. למה לו מותר באמת להגיד כזה דבר, הומו ? נכון אבל אין לו זכות להגיד את זה לאף אחד. כיצד הקהילה הלהט''ב מקבלת לגיטימציה בתקשורת, וכיצד הלהט''ב מציגים את עצמם בתקשורת?


בכתבה "ערוץ הילדים מביא תוכן מאוס ולא חינוכי בכלל" אשר כתב בן בירון (2.8.16) ופורסמה במאקו מדברת על זה שבערוץ הילדים יש מנחה חדש ולא כולם אוהבים את התנהגותו הבוטה, הלא חינוכית והלא איכותית. נכתב כי המנחה החדש הוא טום באום, צויין כי הוא הומו וכי הוא דוגמא לא טובה לילדים, משדר מסרים לא טובים. ישנם שני ילדים אשר הקימו קבוצה בפייסבוק, "קבוצת דרור", אשר מוחים נגד ערוץ הילדים. הם טוענים ש"כולנו מכירים את ערוץ הילדים ורובנו יודעים מה הוא היה פעם, ולמה הוא הפך היום. הערוץ הפך ללא חינוכי, בתור ערוץ שאמור לחנך את הילדים ולהביא תוכן מקורי ומחנך, הוא מביא לנו תוכן מאוס ולא חינוכי בכלל" (שם).



בן דרור: "ערוץ הילדים מביא תוכן מאוס ולא חינוכי בכלל" | שיחת היום

בעמוד שהקמת יחד עם אחיך התאום מתן, "קבוצת דרור", אתם מוחים נגד ערוץ הילדים. אתם כותבים שם: "כולנו מכירים את ערוץ הילדים, ורובנו יודעים מה הוא היה פעם, ולמה הוא הפך היום. הערוץ הפך ללא חינוכי, בתור ערוץ שאמור לחנך את הילדים ולהביא תוכן מקורי ומחנך, הוא מביא לנו תוכן מאוס ולא חינוכי בכלל".

במאמרו כותב ווד (1996), שקיימות מספר דרכים שבהן מוצגים הומוסקסואלים ולסביות בטלוויזיה וניתן לטוען שהן רבות. קהילת הלהט
''ב עדיין איננה מתקבלת באופן מלא בחברה של ימינו (שם). 


null



בכתבה "רותם סלע ומיה דגן פורצות בבכי... בגלל אסי עזר! " אשר נכתב על ידי מיקי לוין (6.10.16) ופורסמה במעריב מסופר שאסי עזר נישא בקיץ האחרון לאלברט אסקולה באירוע איחוד עם סממנים יהודיים שנערך למרות שאביו התנגד לחתונה מטעמי פגיעה בדת. סביב האירוע אסי יצר סרט "הוא האלוהים שלי" עבור הזכיינית קשת, בו תיעד את ההכנות לחתונה והאירוע עצמו. אסי מנסה לסגור מעגל כמי שהיה קרוב לדת והתרחק ממנה לאחר שהרגיש שהיא לא מקבלת אותו בגלל הועבדה שהוא הומוסקסואל. אפשר להבין שאבי עזר אוהב לשתף אותנו בחיים שלו ובתחושות שלו מתחילת היציאה שלו מהארון שעשה גם סרט על זה כיצד ההורים והסביבה שלו קיבלו אותו בשם" אמא אבא יש לי משהו לספר לכם". אסי המשיך את התהליך זה בעשיית סרט על החתונה שלו והדרך של זוגות אחרים לחתונה עצמה (שם). אסי אולי רוצה להראות לקהל שעדיין בארון ועדיין מפחדים ולהעביר מסרים חיוביים. 





רותם סלע ומיה דגן פורצות בבכי... בגלל אסי עזר!
החתונה של החבר הכי טוב של סלע ויעל גולדמן, גרמה לכוכבות לדמוע ולמרוח את האיפור בזמן הטקס - שבו גם החתן אסי עזר והחתן אלברט אסקולה רעדו מהתרגשות. הצצה



הסרט: 




במאמר "גאים מדי" אשר כתב ד"ר דן כספי (16.09.09) ופורסמה באתר העין השביעית נאמר שאין ספק שלא קל להיות מיעוט בחברה הישראלית. ההומופוביה היא חלקיק של התמונה הכוללת של חוסר סובלנות כלפי השונה והאחר. מבחינות רבות, המיעוט ההומו- לסבי שונה מכל יתר המיעוטים, להבדיל, המיעוט ההומו- לסבי סובל מאי- לגיטימציה ועצום זכות קיומו מוטלת לעתים קרובות בספק. בנוסף חייבים לפרגן למיעוט ההומו- לסבי על הצלחתו להשיג נגישות תקשורתית וסיקור מועדף לשם כך דרושה בוודאי "תודעה קהילתית" מפותחת וסולידריות פנימית גבוהה (שם).


הומואים ולסביות בתקשורת דואגים לייצוג מוגזם של הקהילה?

טוען פרופ' דן כספי, שסבור כי נושאים הומו-לסביים מקבלים סיקור מוגזם ולא מידתי בגלל הייצוג הגדול של המגזר הזה בכלי התקשורת




הקהילה הלהטב"ית בישראל השיגה לא מעט בשלושת העשורים האחרונים. אם כי לא פשוט למדוד זאת, נתפס שחברי הקהילה מוצהרים יותר, מסוקרים יותר ומשמיעים את קולם הדעתני על כל ארגון או איש ציבור שדרכיו או דעותיו אינן באות לטובת הקהילה. תפקידה החשוב של התקשורת בהעלאת המודעות הציבורית לקהילת מיעוט זו אינו מוטל בספק. בכל הז'אנרים הטלוויזיוניים להטב''ים היום הם חלק בלתי נפרד ונראה כי לא בגלל הנטיות שלהם, אלא גם כי נתפס שהם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו. 


במאמר "מה שאתה שומע" מאת דוד שיפוני  , מבין הייצוגים השונים של להטב''ים בתקשורת ישנו ייצוג אותו מכנה עמית קמה "אתנחתא קומית", כשלהטב''ים מוצגים בתקשורת לשם בידור, תחת דימוי צבעוני, אקזוטי ונלעג, הפסקת בידור קטנה באמצע החדשות. שימוש זה לטענתו אינו אלא עוד דרך לדחוק את המיעוט אל השוליים ולנטרל ממנו את העוקץ החתרני. קמה טוען שהדימוי הסטראוטיפי שאותו מעודדת התקשורת הופך להיות הדימוי העיקרי מנקודת מבטם של אלה שצורכים תקשורת אבל אינם מכירים את המציאות מקרוב.



null





במאמר אשר כתב עמית קמה מסביר שאחת הסוגיות האידאולוגיות והאתיות המרתקות המעסיקה חוקרים ופעילים היא מחויבותם של אמצעי התקשורת לשמירה על חשאיות הזהות ההומאית של אנשים ידועי- שם. בניגוד לעיסוק האינטנסיבי בחייהם הפרטיים של ידוענים שונים במגורי הרכילות, בראיונות עימם ובתכניות האירוח,אנשי התקשורת משתפים פעולה עם לסביות/ הומואים הטוענים שזהותם ההומואית היא בבחינת "עניין פרטי" שאיננו מעניינו של הציבור. 



null



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה